#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסא. האם מותר לישב בצל אשירה או בצל היכל ומאי שנא? 	"אסור לישב בצל אשירה. כתבו התוס' (ד""ה לא) שבפסחים נאמר שבצל של חוץ להיכל מותר, דהיכל לתוכו עשוי <sup>סז</sup> אבל אשירה עשויה לצל א""נ חומרא דעבודת כוכבים שאני .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סז.  כתב הר""ן דלפי""ז בצל של בית עבודת כוכבים מאחוריו מותר דבנוי לצל בתוכו כמו היכל.</span>"	עבודה זרה מח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסב. צל צילה של אשירה 1) מהו 2) האם מותר לישב שם? 	"1) רש""י פירש שכל זמן שלא עברה מידת אורך הצל את מידת קומת האילן שהצל עב וחשוך היינו צילה, מכאן ואילך הצל דק וקלוש והיינו צל צילה <sup>סח</sup>.<br>2) אסור <sup>סט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח.  כתב הר""ן שכן מפורש בירושלמי והקשה על הרמב""ם שפירש שהוא צל השריגי ם והעלים.
<br>סט.  כתב הר""ן שהי רושלמי מתיר וכן פסקו הרי""ף ו הרמב""ם ותמה הר""ן עליהם שהרי בלישנא קמא פשיטא ל ן לאיסורא וגם בלישנא בתרא מתמהים ואומרים מכלל דבצל צילה לכתחילה ישב ודחינן דלא.</span>"	עבודה זרה מח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסג. האם מותר ומדוע 1) לנטוע אגוז של ערלה 2) פירות שגדלו מנטיעות אגוז של ערלה? 	"1) רבי יוסי אומר שאין נוטעים כיון שנהנה מאיסור הנאה <sup>ע</sup>. וכתבו התוס' (ד""ה ואין) שגם לרבנן אין נוטעים <sup>עא</sup>.<br>2) לרש""י לר' יוסי הפירות מותרים ולרבנן אסורים דלר' יוסי זה וזה גורם מותר ולרבנן אסור.<br>והתוס' (ד""ה שאם הראשון והשני) כתבו דלא חשיב זה וזה גורם, דאגוז וקרקע שני ענינים הם, ולר' יוסי הפירות אסורים שמשום שערלה אסורה בהנאה יש לאסור הגידולים שגם זו הנאה ולרבנן הפירות מותרים שהגדל מהערלה מותר <sup>עב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ע.  והר""ן כתב משום שהוא כמבטל איסור לכתחילה.
<br>עא.  והר""ן דייק בפירוש רש""י שלשיטתו לרבנן מותר ותמה על דבריו. 
<br>עב.  ו הביא הר""ן שמותר משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח .</span>"	עבודה זרה מח: - מט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסו. זורעים תחתיה ירקות בימות הגשמים ר' יוסי אומר שאין זורעים מפני שהנביה נושרת עליהם והוה להן לזבל, ואילו בשחיקת ע""ז לרוח ר' יוסי מתיר וחכמים אוסרים משום שנעשית זבל. כיצד ניתן ליישב הסתירה? "	"א. איפוך במתניתין דידן דרי יוסי ורבנן ולר' יוסי זו""ז גורם מותר ולרבנן אסור.<br>ב. לכו""ע זו""ז גורם אסור. דרי יוסי אדרי יוסי לא קשיא בשחיקת ע""ז קאזיל לאיבוד מתיר ובאשירה דלא קאזיל לאיבוד אוסר. רש""י פירש שבע""ז לאבדה הוא מתכוין וכבר בטלה והוי כעבודת כוכבים שנשתברה מאליה אבל באשירה אין עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה, והתוס' (ד""ה התם) פירשו דקאזיל לאיבוד דלא שכיח שיבוא לזיבול בזרייתה לרוח שאין נופל כ""כ ביחד. דרבנן אדרבנן לא קשיא דמה שמשביח בנביה פוגם בצל, ואף שסוברים זה וזה גורם אסור בנביה מתירים דליכא גורם איסור כלל. ותירוץ זה נדחה.<br>ג. למסקנא לר' יוסי זה וזה גורם מותר ולכן שוחק ע""ז לרוח, ובנביה לדבריהם דרבנן קאמר להו, לדידכו<br>דקאמריתו זה וזה גורם אסור הודו לי שבימות הגשמים אסור שיש גם גורם דנבייה ורבנן אמרי דליכא גורם דאיסור דמה שהשביחו בנביה פגמו בצל."	עבודה זרה מח: - מט. ותוס'		
